בנק מסד בע"מ נ' חלדין

פסק דין

כללי

1.התובע (להלן: "הבנק") הגיש תביעה ע"ס 16,416 ₪ נגד הנתבע, שחתם על כתב ערבות להלוואה.

2.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים בסיכומיהם, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את תביעת הבנק, מהטעמים שיפורטו בפסק הדין.

התביעה

3.על פי האמור בתביעה, בתאריך 24.2.94 העמיד הבנק לדוד ולודמילה רבינוביץ (להלן: "החייבים"), הלוואה ע"ס 35,000 ₪ (קרן), אותה התחייבו לפרוע ב – 48 תשלומים חודשיים החל מיום 18.4.94 (להלן: "ההלוואה"), והנתבע חתם כערב כלפי הבנק לפירעון ההלוואה.

עוד נטען בתביעה כי החייבים לא עמדו בתנאי פירעון ההלוואה, ולכן בתאריך 8.12.97 הגיש הבנק תביעה נגד החייבים. בתאריך 8.3.98 ניתן פסק דין נגד החייבים בהעדר הגנה, ובסמוך לאחר מכן נפתח תיק הוצאה לפועל.

בתאריך 19.10.06 קבע כב' ראש ההוצאה לפועל כי מוצו ההליכים נגד החייבים.

בתאריך 3.11.08 הוגשה תביעה זו נגד הנתבע.

הנושאים שבמחלוקת בין הצדדים

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע חתם על כתב הערבות, וכן סכום החוב הנתבע אינו שנוי במחלוקת.

השאלה המרכזית שבמחלוקת הינה – האם הנתבע חב מכוח כתב הערבות עליו חתם ?

5.הנתבע טען כי הינו ערב יחיד מוגן, ויש לפטור אותו מערבותו, משני טעמים עיקריים:

א. התיישנות התביעה –

עילת התביעה התגבשה בחלוף 7 ימים מהפיגור הראשון בתשלומי ההלוואה, קרי, בשנת 1994. התביעה הוגשה בשנת 2008, לאחר 14 שנים, ולפיכך, חלה התיישנות על התביעה.

עוד ולחילופין, פסק הדין נגד החייבים ניתן בשנת 1998, ולכן היה על הבנק להגיש תביעתו נגד הנתבע תוך 7 שנים מאותו מועד, ומשלא עשה כן, חלה התיישנות על התביעה.

עוד טען הנתבע כי הבנק לא שלח לו הודעה על אי קיום הסכם ההלוואה על ידי החייבים בהתאם להוראות סעיף 26 (א) לחוק הערבות, ובשל כך יש לפטור אותו מתשלום ערבותו.

כמו כן, הנתבע טען למניעות, מאחר שלאור התנהלות הבנק המתוארת ואי משלוח ההודעה, הוא שינה את מצבו לרעה.

ב. אי מילוי חובות הבנק כלפי הנתבע –

הבנק לא הסביר לנתבע מהו מהות המסמך עליו חתם, בניגוד לחובתו על פי דין, ובעיקר לאור הקושי של הנתבע בשפה העברית.